Vayedaber

Simple Havroutah

Guittine

Daf 41a

וְיֹאמַר לוֹ עַבְדִּי אָתָּה כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ שֵׁנִי וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶּן חוֹרִין וְכוֹתֵב עֶבֶד שְׁטָר עַל דָּמָיו רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֵין הָעֶבֶד כּוֹתֵב אֶלָּא מְשַׁחְרֵר כּוֹתֵב

Traduction

and will say to him: You are my slave, because he was designated to be used as repayment for the debt, and lest the future children of this emancipated slave acquire the reputation of being disqualified, the court forces his second master, i.e., the creditor, and he makes him a freeman, and the slave writes a promissory note for his value, that he owes his own value to the creditor. Rabban Shimon ben Gamliel says: The slave does not write a promissory note for his value. Rather, his first master, who emancipated him, writes a promissory note, and then pays the value of the slave to the creditor, as the master designated the slave to be used for repayment.

Rachi non traduit

ויאמר לו עבדי אתה. ויוציא לעז על בניו:

אלא המשחרר כותב. שטר לבעל חובו על דמיו הואיל והזיק שעבודו ישלם לו:

בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי בְּמַזִּיק שִׁיעְבּוּדוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ קָא מִיפַּלְגִי דְּמָר סָבַר חַיָּיב וּמָר סָבַר פָּטוּר

Traduction

The Gemara explains: With regard to what halakha do they disagree? They disagree with regard to the halakha in the case of one who causes damage to his friend’s lien, as one Sage, Rabban Shimon ben Gamliel, holds that one who causes damage to his friend’s lien is liable to pay for the damage, although the liened object itself does not belong to his friend. Therefore, in the case of the mishna, the one who emancipated the slave is required to write a promissory note for his value. And one Sage, the first tanna, holds that he is exempt. Consequently, it is the slave who is required to write a promissory note for his value.

Tossefoth non traduit

במזיק שעבודו של חבירו קמיפלגי. וכגון דא''ל אין לך פרעון אלא מזה דלא גבי משאר נכסים דאי לאו הכי אמאי פטור הרי עדיין חייב לו חובו והא דלא מוקי פלוגתייהו בדינא דגרמי משום דאפי' מאן דפטר בדינא דגרמי אפשר דמחייב במזיק שעבוד חברו כדמוכח בפ' המניח (ב''ק דף לג:):

אִיתְּמַר נָמֵי הַמַּזִּיק שִׁיעְבּוּדוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ בָּאנוּ לְמַחְלוֹקֶת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבָּנַן

Traduction

It was also stated that Rabban Shimon ben Gamliel and the Rabbis disagree with regard to that issue: When discussing one who causes damage to his friend’s lien, we have arrived at the dispute between Rabban Shimon ben Gamliel and the Rabbis, which supports the above analysis.

עוּלָּא אָמַר מִי שִׁיחְרְרוֹ רַבּוֹ שֵׁנִי שׁוּרַת הַדִּין אֵין הָעֶבֶד חַיָּיב כְּלוּם בְּמִצְוֹת אֶלָּא מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם שֶׁהֲרֵי יָצָא עָלָיו שֵׁם בֶּן חוֹרִין כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ רִאשׁוֹן וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶּן חוֹרִין וְכוֹתֵב שְׁטָר עַל דָּמָיו רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֵינוֹ כּוֹתֵב אֶלָּא מְשַׁחְרֵר כּוֹתֵב

Traduction

Ulla said another explanation of the dispute in the mishna: Who emancipated him? His second master, for whom he served as a lien for his debt. The mishna should be explained as follows: According to the letter of the law, the slave is not at all obligated in mitzvot as a result of this emancipation, because the creditor did not have the authority to emancipate him. However, for the betterment of the world, since a rumor has spread about him that he is a freeman as a result of the emancipation, his first master is forced to make him a freeman, and the slave writes a promissory note for his value to be paid to his original master, who was forced to emancipate his slave without receiving compensation. Rabban Shimon ben Gamliel says: The slave does not write a promissory note for his value. Rather, the one who emancipates, the creditor, writes a promissory note and pays the original master.

Rachi non traduit

אין העבד חייב כלום במצות. הנוהגות בבני חורין יותר מבעבדים שלא היה קנוי לו ולא יכול לשחררו:

על דמיו. העודפים על החוב:

אינו כותב. אין עבד כותב לו שום שטר דמאי עבד ליה איהו לא גרם ליה ולא מידי:

אלא משחרר כותב. לו שטר על העודף:

בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי בְּהֶיזֵּק שֶׁאֵינוֹ נִיכָּר קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק וּמָר סָבַר לָא שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק

Traduction

The Gemara explains: With regard to what principle do they disagree? They disagree with regard to damage that is not evident, i.e., a case where the value of an item was lowered due to a change that occurred that is not noticeable in the physical properties of that item. One Sage, Rabban Shimon ben Gamliel, holds that damage that is not evident is termed damage. Consequently, since the master is forced to emancipate his slave as a result of the action of the creditor, it is viewed as if the creditor has damaged the item of the master. And one Sage, the first tanna, holds that damage that is not evident is not termed damage, and the creditor is not liable to pay.

Rachi non traduit

היזק שאינו ניכר שמיה היזק. ולתנא קמא לא שמיה היזק לפיכך אין לנו לחייב את המשחרר אלא העבד לפי הנאתו מן השחרור:

Tossefoth non traduit

בהיזק שאינו ניכר קמיפלגי. לרב דמוקי לה בשחררו רבו ראשון חשיב שפיר היזק ניכר אבל שחרור דרבו שני דלא הוי אלא מדרבנן חשיב היזק שאינו ניכר וצ''ל דהאי היזק שאינו ניכר חשיב ניכר טפי מההוא דפ' הניזקין (לקמן גיטין דף נג.) דהתם קי''ל דלא שמיה היזק והכא קיי''ל כרשב''ג דמשנתנו דשמיה היזק:

עוּלָּא מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַב אָמַר לָךְ שֵׁנִי רַבּוֹ קָרֵית לֵיהּ

Traduction

The Gemara asks: What is the reason that Ulla did not say an explanation in accordance with the explanation of Rav with regard to the proper understanding of the mishna? The Gemara answers: Ulla could have said to you: Do you call the second person: His master, which is the term employed in the mishna to describe the one who emancipated the slave? The creditor never was in fact the master of the slave, as the slave was only liened to him.

Rachi non traduit

רבו קרית ליה. תנא דמתני' בתמיה דקתני כופין את רבו ומוקמת לה ברבו שני:

וְרַב מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּעוּלָּא אָמַר לָךְ שֵׁנִי מְשַׁחְרֵר קָרֵית לֵיהּ

Traduction

The Gemara asks: And what is the reason that Rav did not say in accordance with the explanation of Ulla with regard to the proper understanding of the mishna? The Gemara answers: Rav could have said to you: Do you call the second person: One who emancipates, which is the term employed in the mishna to describe the action taken? The action he performed is not emancipation, as he does not have the authority to emancipate a slave that does not belong to him.

Rachi non traduit

משחרר קרית ליה. מי הוי שחרורו שחרור:

אִיתְּמַר הָעוֹשָׂה שָׂדֵהוּ אַפּוֹתֵיקֵי לַאֲחֵרִים וּשְׁטָפָהּ נָהָר אַמֵּי שַׁפִּיר נָאֶה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵינוֹ גּוֹבֶה מִשְּׁאָר נְכָסִים וַאֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל אָמַר גּוֹבֶה מִשְּׁאָר נְכָסִים

Traduction

§ It was stated that the Sages disagreed with regard to a similar question: In the case of one who sets aside his field as designated repayment for others to whom he owes a debt, and a river flooded the field in a way that caused permanent damage, the Sage known as Ami Shappir Na’e, literally meaning Ami the Beautiful, says that Rabbi Yoḥanan says: The creditor does not collect from other property, and because this field was ruined the creditor incurs a loss. And Shmuel’s father said: He collects from other property.

Rachi non traduit

ושטפה נהר. ושוב כל השדה וגוף הקרקע מקולקל שהמים צפין עוד לעולם עליה:

שפיר נאה. כך כינויו:

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מִשּׁוּם דְּאַמֵּי שַׁפִּיר נָאֶה הוּא אוֹמֵר שְׁמַעְתָּא דְּלָא שַׁפִּירָן תְּתַרְגַּם שְׁמַעְתֵּיהּ דַּאֲמַר לֵיהּ לֹא יְהֵא לְךָ פֵּרָעוֹן אֶלָּא מִזּוֹ

Traduction

Rav Naḥman bar Yitzḥak said: Because Ami is beautiful [shappir na’e], does he say halakhot that are not beautiful and correct? Why should the creditor not be able to collect his debt from other property? Interpret his halakha as referring to a case where the debtor said explicitly to the creditor: Not only is this field liened property, but you will have payment only from this field. In such a case, Ami Shappir Na’e ruled that if that field is destroyed, the creditor has no recourse.

Rachi non traduit

לא יהא לך פרעון כו'. אבל אמר לו אם לא פרעתיך גבה מזו לא קמה ליה ברשותיה ולאו אדעתא דידה לחודה אוזפיה ואינו חייב באחריותה וגובה משאר נכסים:

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי הָעוֹשָׂה שָׂדֵהוּ אַפּוֹתֵיקֵי לְאַחֵר וּשְׁטָפָהּ נָהָר גּוֹבֶה מִשְּׁאָר נְכָסִים וְאִם אָמַר לוֹ לֹא יְהֵא לְךָ פֵּרָעוֹן אֶלָּא מִזּוֹ אֵינוֹ גּוֹבֶה מִשְּׁאָר נְכָסִים

Traduction

This is also taught in a baraita: In the case of one who sets aside his field as designated repayment for another to whom he owes a debt, and a river flooded the field, the creditor collects from other property. But if the debtor said to the creditor: You will have payment only from this field, then he does not collect from other property.

תַּנְיָא אִידַּךְ הָעוֹשֶׂה שָׂדֵהוּ אַפּוֹתֵיקֵי לְבַעַל חוֹב וְלִכְתוּבַּת אִשָּׁה גּוֹבִין מִשְּׁאָר נְכָסִים רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה מִשְּׁאָר נְכָסִים אִשָּׁה אֵינָהּ גּוֹבָה מִשְּׁאָר נְכָסִים שֶׁאֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לְחַזֵּר עַל בָּתֵּי דִינִין

Traduction

It is taught in another baraita (Tosefta, Ketubot 12:3): In the case of one who sets aside his field as designated repayment to a creditor or for a woman’s marriage contract, and he later sells that field, the creditor or the woman collects only from other property but not from the field that was sold. Rabban Shimon ben Gamliel says: A creditor collects only from other property, but a woman does not need to collect from other property. She may seize the field that had been designated. What is the reason for the distinction? Since it is not the way of a woman to go to court, it is assumed that that particular field was designated to pay her marriage contract in any event, to avoid the need for her to enter into litigation to claim her due.

Rachi non traduit

גובין משאר נכסים. כלומר אם ירצה מוכר את אלו והן גובין מן השאר:

אינה גובה משאר נכסים לפי שאין דרכה של אשה לחזר על בתי דינין. כלומר דווקא הטילה אחריות כתובתה על שדה זו וע''מ כן נשאת ולא שיהיו כל נכסיו אחראין לה ולא תדע איזה לחזר מי קנה ראשון ומי אחרון ותצטרך לדון עם כל אחד ואחד:

Tossefoth non traduit

גובין משאר נכסים. כלומר אם רצה מוכר את אלו והן גובין מן השאר:

אשה אינה גובה משאר נכסים לפי שאין דרכה לחזר אחר בתי דינין. פי' בקונט' דווקא הטילה אחריות על שדה זו וע''מ כן ניסת ולא שיהיו כל נכסיו אחראין לה ולא תדע על איזה לחזור מי קנה ראשון ומי אחרון ותצטרך לדון עם כל אחד ואחד ונראה דאם מכר מכרו בטל לגמרי דאפילו בעל עצמו שמכר יכול לחזור ולבטל המכירה דהכי אמרינן ביבמות בפ' אלמנה (דף סו:) גבי מכנסת שום לבעלה דתניא מכרו שניהם לפרנסה זה היה מעשה לפני רשב''ג ואמר הבעל מוציא מיד הלקוחות ופי' שם בקונט' מכרו שניהם או זה או זה דאם מכר הבעל האשה מוציאה ואם מכרה האשה הבעל מוציא ור''ת פי' דאפילו אם מוכר הבעל הוא עצמו מוציא דתקון רבנן שלא יתקיים המקח כלל ובטל לאלתר שלא תטרח האשה לטרוף מהם דרשב''ג לטעמיה דאמר הכא שאין דרכה של אשה לחזר אחר בתי דינים ולא דמי. לשאר נכסים של בעל שהמקח קיים עד שתבא האשה ותטרוף דהתם אין כתובתה מיוחדת עליהן יותר משאר נכסים ואי איכא בני חרי לא גביא ממשעבדי אבל הכא אפילו איכא בני חרי יכולה היא לומר לא שקילנא אלא הני שנתייחדו לי על כן הפקיעו חכמים כח המוכר לאלתר שלא תהא צריכה לחזר אחר בתי דינין וכן מוכח בירושלמי דפליג ר' יוחנן ור''א בנכסי צאן ברזל ר' יוחנן אמר מכרו אינן מכורין א''ל ר''א אוכלין בתרומה מכחו ואת אמרת אינן מכורין והדר קאמר במאי פליגון במכרן לעולם או במכרן לשעה ומסיק דאתיא דר''א כרבנן דאמרי הכא גובין משאר נכסים ור' יוחנן כרשב''ג הוי כשמכרן לשעה אינון קיימין אבל מכרן לעולם דברי הכל אינן קיימין ומתיישב בהך פי' הקונטרס דהאשה שנפלו (כתובות דף פא.):

מַתְנִי' מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין עוֹבֵד אֶת רַבּוֹ יוֹם אֶחָד וְאֶת עַצְמוֹ יוֹם אֶחָד דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים תִּקַּנְתֶּם אֶת רַבּוֹ וְאֶת עַצְמוֹ לֹא תִּקַּנְתֶּם לִישָּׂא שִׁפְחָה אִי אֶפְשָׁר שֶׁכְּבָר חֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין

Traduction

MISHNA: In the case of one who is a half-slave half-freeman because only one of his two owners emancipated him, he serves his master one day and serves himself one day; this is the statement of Beit Hillel. Beit Shammai say: Through such an arrangement you have remedied his master, as his master loses nothing through this. However, you have not remedied the slave himself, as the slave himself remains in an unsustainable situation. It is not possible for him to marry a maidservant because he is already a half-freeman, as it is prohibited for a freeman to marry a maidservant.

Rachi non traduit

מתני' מי שחציו עבד כו'. כגון שהיו ב' אחין או ב' שותפין ושחרר א' את חלקו:

תקנתם את רבו. שאינו חסר כלום:

לישא שפחה אינו יכול. מפני צד חירות שבו:

Tossefoth non traduit

לישא שפחה אינו יכול. וא''ת אפי' יכול לישא שפחה הא אינו מקיים בכך פריה ורביה כדמוכח בפ' הבא על יבמתו (יבמות סב.) גבי היו לו בנים קודם שנתגייר ונתגייר דאמר הכל מודין בעבד שאין לו חייס וי''ל דאם היה יכול לקיים שבת כל דהו משום מצות פרו ורבו לחודיה לא הוה כפינן לרבו דלא מיחייב בה כיון דאנוס הוא וא''ת וליתי עשה דפרו ורבו ולידחי לאו דלא יהיה קדש (דברים כג) וי''ל דהכא אפשר לקיים שניהם על ידי כפייה ועוד דכי מיעקרא לאו לא מקיים עשה אלא בגמר ביאה דחזיא להתעבר ועוד דבדידה ליכא עשה דאפי' מיפקדא אפשר לה בכיוצא בה וא''ת וימכור עצמו בעבד עברי דע''ע שרי בשפחה ואפי' אין לו אשה ובנים הא איכא למ''ד. דרבו מוסר לו שפחה כנענית וי''ל דאמר באיזהו נשך (ב''מ עא. ע''ש) גר ומשוחרר אין נמכרין בע''ע משום דבעינן ושב אל משפחתו וא''ת וישא חציה שפחה וחציה בת חורין כדאמרינן בפ' אותו ואת בנו (חולין דף עט.) דפרדה שתבעה אין מרביעין עליה אלא מינה וי''ל דגבי כלאים לא אסר אלא תרי מיני והנהו הוו חד מינא אבל הכא אתי צד עבדות ומשתמש בצד חירות וא''ת וישא ממזרת דצד עבדות שרי בה כדתנן בפרק האומר (קידושין סט.) יכולין ממזרים ליטהר כיצד ממזר נושא שפחה וצד חירות נמי שרי בה כדתנן פרק י' יוחסין (קידושין סט.) חרורי וממזרי מותרין לבא זה בזה וכ''ת דאתי צד עבדות ומשתמש בא''א ישאנה באיסור בלא קדושין כמו שממזר נושא שפחה וכמו לישא שפחה אינו יכול ואומר ר''ת דאין זו תקנה להרבות ממזרים בישראל וא''ת וישא נתינה דחרורי ונתיני מותרין לבא זה בזה בפרק י' יוחסין (שם) ועבד נמי מותר בה דאמרי' בפ' יש מותרות (יבמות פה:) ממזרת ונתינה לישראל איכא בינייהו למ''ד מפני שהוא מרגילה וזו היא מרגילתו פי' שיוכל בנה ליטהר על ידי שישא שפחה וי''ל דאע''ג דאסור בנה בשפחה אינה חוששת רק שיש לו טהרה דסבורה שלא יחשב איסור כמו שהיא אינה חוששת דהא מינסבא לישראל והא דאסור נתין בשפחה טפי מממזר אע''ג דשניהם פסולי קהל דנתין אית ביה לאו דלא תתחתן אור''ת משום דבממזר לא שייך לא יהיה קדש דכולי מקדשות קאתי מאיסור דלא תפסי קדושין ואף על גב דאסור בזכר ובבהמה דנפקי נמי מלא יהיה קדש ובפרק ד' מיתות (סנהדרין דף נד:) לא שרינן אלא קדשות דאתי מיניה והא דשרי חרורי בנתיני ואסירי בשפחה אע''ג דבתרווייהו איכא לאו אור''ת דנתיני ילפינן משאר פסולי קהל כגון עמוני ומואבי ומצרי ואדומי דשרו בקהל גרים דלא אקרי קהל אבל עבדות דלאו בני קדושין נינהו לא ילפינן מינייהו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source